השכן החדש

הבחור שעבר לדירה שהשולמנים פינו, כשהם עברו לדיור מוגן, לדירה מעלי, פנה אלי הבוקר בחדר מדרגות. הוא ירד אני עליתי, הוא חייך אני חייכתי, לא פתחתי בשיחה , הייתי בתוך הראש שלי אז המשכתי בתנופה, כך שרק אחרי שעברתי אותו הוא אמר, אה, סליחה.., כן? עצרתי בלית ברירה ופניתי אליו, הי, אני יואב, יובי, אני גר מעליך. כן, שמתי לב, חייכתי, אבל לא עזרתי לו, והוא לא היה צריך עזרה, הוא הושיט לי יד משם, ואת? שתי מדרגות מתחתי, אני סיגל, לחצתי לו אותה למרות שזה נראה לי מיותר ודרש ממני לרכון כלפיו, והוא שאל, סיגל סיגי? לא, ולא שיחרר ת’יד בזמן, סיגל סיגל, משכתי אותה חזרה אלי, אז סיגל סיגל, הוא לא נבהל, לא מקובל פה בבניין לקפוץ לשכן החדש עם עוגה או בירה או משהו כזה? לא, לא ממש, חייכתי מחדש, כי משהו בו, (ממש הסתכלתי עליו עכשיו) עשה לי משהו, אולי המבט, מלמטה, בן כמה אתה? בן עשרים ושש, הוא בלע רוק, כאילו אני עומדת לבלוע אותו כאן ועכשיו, ולא הוריד ת’מבט מהעיניים שלי, למרות שהשדיים שלי היו לו מול האף, אז אחרי רגע של שקט טעון אמרתי, אז מה אתה מעדיף יואב יובי, עוגה או בירה או מה? או מה, הוא ענה. ועשה תנועה קטנה עם הראש לשלום ופנה וירד.

בערב עליתי אליו. בתור מה הבאתי פרח קטן ונחמד, הוא מזג איזה תה מיוחד, וכשיצאנו למרפסת הקטנה שמעל למרפסת הקטנה שלי הוא שאל, ובת כמה את? בדיוק הדלקתי, אז נשענתי על המעקה ושאפתי ונשפתי לפני שעניתי, תנחש. הוא ניחש בול, 42, כך שחשדתי שהוא חשב יותר והוריד לי כדי להיות נחמד, אבל אז הוא אמר, מזל, כי פחות מארבעים ושתיים זה לא ממש אישה בשלה. ככה, בלי למצמץ, מחייך, מושך מהג’וינט שהעברתי לו ככה שבלי שארצה ראיתי איך הוא מוצץ לי את הפטמות הבשלות וממשש אותי בתאווה של בן עשרים ושש, והאש שנדלקה לי למטה עלתה לי לאוזניים, הוא קלט, הוא החזיר לי את הג’וינט ובלי להתבלבל רכן וחפן שד אחד והצמיד את הפה שלו לפטמה, דרך החולצה, ושלח יד וצבט את השניה וקצת משך, ונאנחתי, והוא גם, גנח, בפה מלא שד, ואז ירד ונכנס מתחת לחצאית שלי ואכל אותי ככה, מעל התחתונים, על הברכיים, מחזיק אותי טוב בשתי ידיים מאחורי הירכיים, ובינתיים הרוח על העיגול הרטוב שהפה שלו השאיר על החולצה, כמו עוד יד שנוגעת לא נוגעת. שאפתי מהג’וינט והוא נשף עלי, על הבד שנרטב, וחזר ונצמד חזק עם הפה, כאילו הוא נדבק אלי, ולא מרפה, פה במרפסת, נו מה, תהיתי אם הייתי עכשיו יושבת אצלי במרפסת אם הייתי קולטת מה קורה מעלי, והוא אולי פירש את הגיחוך שהשמעתי כגמירה, וחזר ועלה ונעמד מולי, מרוצה, ושאל אם אפשר לגלגל עוד ג’וינט אחד ואם בא לי אולי למצוץ לו, או לעשות לו ביד.

הממ.. חשבתי, לא ממש. והתיישבתי.