דני דין

הכוח על שלי הוא להיות רואה ואינו נראה. סוג של דני דין, רק במבוגר. איך? אני פשוט לא מושך אלי תשומת לב. אני פשוט לא מושך. אז אני יושב, ובלי שמבחינים בי מתבונן, לפעמים גם עוקב. אני חרישי ויש לי סבלנות של זאב. לדוגמה הזוג הזה – מהשקיעה אני עליהם, מהים, שם מה שתפס אותי היה צללית של נשיקה, כמו בסרטים, שני הראשים מתקרבים, מתחברים לצורה של לב, ואז נפרדים, לו ראש תלתלים ולה שינייד אוקונור, רק כשהם חלפו בקושי מטר ממני קלטתי שהוא זה הוא והיא זו היא. עליתי אחריהם בפרישמן עד אבן גבירול, לאיזה בר מול הכיכר, נכנס ומתיישב מולם, לא צריך פינה או צללים, גם בלי הדני דין הם לא היו רואים אותי ממטר, חיים בסרט שהם מככבים בו, הוא כזה בחור עדין, עם משקפיים ותוים של בחורה, והיא, גם בלי שיער - נשית, פראית, צוחקת הרבה בקול רם, בטח צועקת חזק כשהיא גומרת. לאיזה זמן אני נעלם בהזיות של עצמי אבל אני קולט מיד כשהם זזים, ויוצא לרחוב שניה לפניהם, מתמקם, מרגיש בחוש את הכיוון שלהם, ואכן כן, הם מחזיקים ידיים וחוצים את הכביש ואני אחריהם, מאט לקראת הכניסה לבניין ומייחל לקומת קרקע, בזמן שהוא מחפש מפתח והיא צוחקת ועוזרת לו, נצמדת לו לגב עם השדיים, עם הידיים בכיסים הקדמיים שלו, ואוי לא, הוא מצחקק, מתפתל, זה מדגדג לו, היא כן או לא תצליח לחלץ ממנו את החיה שבו? אני תוהה, ומקווה בשבילה, בשבילו, וגם בשבילי, כי הנה נדלק האור בחלון לשמאלי, קרקע, גדר חיה, יש אפילו גדם של פיקוס לשבת, אני כבר מנחש איך היא אוהבת שעושים לה, בלי לכבות את האור, מפשיטה את שניהם בעצמה והשדיים שלה זה מחזה שיישאר איתי עוד הרבה זמן, גדולים ומלאים, מתנדנדים כבדים מעל הפרצוף לאקי בסטרד שלו, שתי הידיים שלה משני צידי הראש שלו והוא מנסה לשווא לתפוס פטמה בפה בזמן שהאגן שלה עולה ויורד על הזין שלו. כשמתחילות הצעקות, שלה, שלו, אני עוצם את העיניים ומרגיש סיפוק עמוק מתפשט בתוכי, ואת הנייד שלי, רוטט לי בכיס, זוגתי שתחיה, מקילומטר היא קולטת אותי וכותבת לי – בוא תאכל בבית.. מחממת לך.