חיקו

כבר עשרים ושתיים שנה אני מורה. הייתי מורה חיילת בצבא, ואז עוזרת גננת, לתקופה קצרה, וסמינר, ומאז אני מלמדת ספרות ולשון בתיכון, אותו תיכון שלמדתי בו בעצמי עד לפני עשרים ושתיים שנים, וגם מחנכת, וכן, לא פעם התאהבתי בתלמיד שלי, אבל מה שקורה לי השנה, זאת אומרת בחודשיים האחרונים, מאז שנפתחה שנת הלימודים והתחלתי עוד מחזור, עם י’ 3, לא קרה לי בחיים. וזה מצחיק, כי קוראים לו חי, לתלמיד הזה, לא שם ששומעים לעתים קרובות, לפחות אני לא שמעתי, והוא לא יוצא לי מהראש, החיקו הזה, ככה כולם קוראים לו, כי שם המשפחה שלו הוא קובו, וחי, בלי קו, זה לא שם שפשוט להגיד. טוב, מה אני אגיד.. התאהבתי בו קשות, אנושות, והוא בי, כן, אני מרגישה את זה, רואה את זה במבטים שלו, ולא, אני לא אישה בוגדנית ואני אוהבת את בעלי, ובמילא בחיים לא הייתי מתפשטת מולו, אפילו לא מתנשקת איתו, לא, זה אפילו קצת מגעיל אותי לחשוב על זה, יש לי בן בגיל שלו שלומד בי’ 5.. מזל שהוא לא חבר שלו. אז לא, אין לי שום רצון לממש, אבל בשבוע האחרון מצאתי דרך לשלב אותו בחיי המין שלי, כן, בחיי, (טוב, אני לא אגזים עם זה..) אני שוכבת עם בעלי ומדמיינת שהוא מסתכל עלינו ומאונן. כן, גם הוא לא רוצה לגעת בי, הוא רק רוצה לראות אותי, להעריץ אותי, ללמוד ממני איך. הוא יושב מאחורי וילון שקוף שקצת מטשטש, וכשבעלי מפשיט אותי הוא משתנק בהתרגשות, כשהוא מנשק לי את הפטמות הוא פותח את הרוכסן בג’ינס סקיני שלו ומתחיל ללטף את עצמו, והפה שלו קצת נפתח, כמו בכיתה, כשהוא מקשיב ממש, וכשהוא חודר אלי ואני נאנקת העיניים שלו נפערות והוא גומר, מהר, עוד לא יודע למשוך את זה כמו הגבר שדוהר עלי ובתוכי והמבט שלו נמשך הצידה לראות על מה אני מסתכלת שם, על שום דבר, אני מחזירה את העיניים שלו אלי ואומרת לו אני אתך, שזה אומר אצלנו שאני קרובה ומוכנה לגמור איתו עכשיו.